Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 53a

חַזְיֵיהּ דְּלָא הֲוָה נִיחָא לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ — מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תִּיהְוֵי בְּעַבּוֹרֵי אַחְסָנְתָּא אֲפִילּוּ מִבְּרָא בִּישָׁא לִבְרָא טָבָא — דְּלָא יְדִיעָא מַאי זַרְעָא נָפֵיק מִינֵּיהּ, וְכָל שֶׁכֵּן מִבְּרָא לִבְרַתָּא,

Traduction

Rav Pappa saw that Yehuda bar Mareimar was not amenable to the idea of entering the house. He said to him: What is on your mind? Do you not wish to enter due to that which Shmuel said to Rav Yehuda: Shinnana, do not be a partner in the transfer of an inheritance even from a bad son to a good son, as it is not known what seed will come from him? Perhaps the bad son will father worthy children. And all the more so, one should not be a partner in the transfer of an inheritance from a son to a daughter.

Rachi non traduit

חזא. רב פפא דלא ניחא ליה ליהודה למיעל:

וכ''ש מברא לברתא. והכא איעבורי אחסנתא הוא שזה כותב לבתו מה שהיה ראוי להוריש לבניו:

הַאי נָמֵי תַּקַּנְתָּא דְרַבָּנַן הִיא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי מִדַּעְתֵּיהּ. לְעַשּׂוֹיֵיהּ נָמֵי? אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ מִי קָאָמֵינָא לָךְ דְּעוּל וְעַשְּׂיֵיהּ? עוּל וְלָא תְּעַשְּׂיֵיהּ קָאָמֵינָא. אֲמַר לֵיהּ: מַעֲלַאי דִּידִי הַיְינוּ עִשֻּׂיֵיהּ.

Traduction

Rav Pappa continued: Are you worried that your arrival will pressure Abba of Sura to give his daughter a more substantial dowry? But this too is an ordinance of the Sages, that a father must provide a dowry for his daughter. This is as Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai, as quoted above, that the Sages enacted this matter so that a man should take the initiative and write an agreement to give his daughter a dowry as large as the portion of his possessions that his son will receive as an inheritance. Yehuda bar Mareimar said to him: This applies only if the man gives of his own free will, but should one force him as well? Rav Pappa said to him: Did I say to you that you should enter and force him? I merely said that you should enter, but do not force him. He said to him: My very entrance is an act that will effectively force him, as he will increase her dowry in my honor.

Rachi non traduit

דא''ר יוחנן. לעיל שיקפוץ אדם ויתן לבתו ויליף לה מקרא:

לעשוייה נמי. בתמיה:

מעלאי דידי היינו עשויי. כניסתי עמך זהו עשוי שירבה לפסוק בשביל כבודי:

אַכְפְּיֵיהּ וְעוֹל. אִישְׁתִּיק וִיתֵיב. סְבַר הָהוּא מִירְתָּח רָתַח. כַּתְבֵיהּ לְכֹל מַאי דַּהֲוָה לֵיהּ. לְסוֹף אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא נָמֵי לָא מִישְׁתַּעֵי מָר? חַיֵּי דְּמָר, לָא שְׁבַיקִי מִידֵּי לְנַפְשַׁאי.

Traduction

Eventually, Rav Pappa forced Yehuda bar Mareimar and he entered. He was silent, and sat without uttering a word. Abba of Sura thought that Yehuda bar Mareimar was angry with him for his failure to grant his daughter a suitable dowry. He therefore wrote down in the marriage contract all that he had as her dowry, to appease him. Ultimately, when he observed that Yehuda was still silent, Abba of Sura said to him: Even now the Master will not talk? By the Master’s life, I have left nothing for myself.

Rachi non traduit

אכפייה. רב פפא ליהודה בדברים ועל:

סבר איהו. אבא סוראה האי דשתיק יהודה מרתח רתח שאין הנדוניא הוגנת בעיניו:

אֲמַר לֵיהּ: אִי מִינַּאי דִּידִי — אֲפִילּוּ הַאי נָמֵי דִּכְתַבְתְּ לָא נִיחָא לִי. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא נָמֵי אֶהְדַּר בִּי. אֲמַר לֵיהּ: שַׁוּוֹיֵי נַפְשָׁךְ הַדְרָנָא — לָא קָאָמֵינָא.

Traduction

Yehuda bar Mareimar said to him: If you are acting for my sake, that which you wrote is also not amenable to me. Finally understanding his wishes, Abba of Sura said to Yehuda bar Mareimar: Now too, I will retract, as I acted in error. Yehuda bar Mareimar said to him: I did not speak so that you should turn yourself into the kind of person who retracts once he gives his word. You should uphold your agreement, but the agreement was not to my liking.

Rachi non traduit

אי מינאי דידי. אם נטלת ממני עצה:

Tossefoth non traduit

השתא נמי אהדר בי. אע''ג דהן הן דברים הנקנים באמירה היינו היכא דעמדו וקדשו והכא כשרצה לחזור עדיין לא קדשו אי נמי הכא כבר קידשו [קודם] לכן ואח''כ כתב ולא אמרינן הן הן דברים הנקנים באמירה אלא כשקידשו אחר כך:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב יֵימַר סָבָא מֵרַב נַחְמָן: מָכְרָה כְּתוּבָּתָהּ לְבַעְלָהּ, יֵשׁ לָהּ כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין אוֹ אֵין לָהּ כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין? אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְתִבְּעֵי לָךְ מוֹחֶלֶת.

Traduction

§ Rav Yeimar the Elder raised a dilemma before Rav Naḥman: If a wife sold her marriage contract to her husband, i.e., she sold him the right not to have to pay her the marriage contract if they divorce or if she is widowed, does she have the marriage document concerning male children, or does she not have the marriage document concerning male children? Rava said to him: And you can raise the same dilemma with regard to a wife who forgoes her right to her marriage contract. Does she retain the marriage document concerning male children in this case?

Rachi non traduit

או אין לה. מי אמרינן כיון דמכרה לבעלה פקעה לה תורת ירושת אביה מלהוריש נדוניא שלו לבני בתו שהרי מכרתה ואין כל הירושה באה מעכשיו אלא מכח הבעל ויחלקו כל בניו בשוה בני ב' נשיו:

ותיבעי לך מוחלת. שהוא דבר מצוי מן המכר ואי משום דלא מטא הנאה לידה מכל מקום פקעה זכותה בחייה:

Tossefoth non traduit

ותבעי לך מוחלת. נראה לר''י לפרש דהוה לך למנקט בעייתך במוחלת דשכיח טפי כדפירש בקונטרס ומסיק השתא מוכרת דאיכא למימר זוזי אנסוה אפ''ה דעתי נוטה לומר הואיל ומכרה הפסידה מוחלת מיבעיא דפשיטא דלית לה כתובת בנין דכרין וכה''ג פר''ח בשילהי המצניע (שבת דף צה:) גבי ניקב בכדי טהרתו:

אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא, מוֹכֶרֶת קָמִיבַּעְיָא לִי, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר זוּזֵי אַנְסוּהָ, דְּאָמֵינָא כְּמַאן דְּקָא מָחוּ לַהּ מְאָה עוּכְלֵי בְּעוּכְלָא, מוֹחֶלֶת מִיבַּעְיָא?!

Traduction

Rav Yeimar said to him: Now, the halakha of one who sells her marriage contract is a dilemma for me. As, although there is room to say that the money forced her, and that I say that she is like one who is struck with a hundred strikes [ukelei] of a hammer [ukela], i.e., she needed liquid assets at the time and therefore she sold her marriage contract unwillingly, even so, I am still willing to entertain the possibility that she has sold the marriage document concerning male children. Then, with regard to one who forgoes her marriage contract, is it necessary to raise the dilemma?

Rachi non traduit

השתא מוכרת מבעיא לי. כלומר מי סברת דמשום הנאה דמטא לידה תיסק אדעתאי דפקעה זכותה:

השתא מוכרת. דאנוסה היא סלקא אדעתאי דפקעה זכותה ומיבעיא לי כל שכן מוחלת דלא אנוסה:

מחו לה מאה עוכלי בעוכלא. מכין אותה מאה מכות ברצועה שבראשה ברזל כמין משקולת קטנה ששמה עוכלא:

אָמַר רָבָא, פְּשִׁיטָא לִי: מוֹכֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ לַאֲחֵרִים — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין. מַאי טַעְמָא — זוּזֵי אַנְסוּהָ. מוֹחֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ לְבַעְלָהּ — אֵין לָהּ כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין, מַאי טַעְמָא — אַחוֹלֵי אַחֵילְתַּהּ.

Traduction

Rava said: It is obvious to me that if a wife sells her marriage contract to others, not to her husband but to someone else who is willing to pay at the present time for the chance to collect the money stated in her marriage contract if she is later divorced or widowed, she still has the marriage document concerning male children. What is the reason? The money forced her to sell, and she did not mean to renounce all her rights. It is likewise clear to me that one who forgoes the right to collect her marriage contract from her husband does not have the marriage document concerning male children. What is the reason? She has forgiven it all and has no intention of claiming anything from her husband.

Rachi non traduit

מוכרת כתובתה לאחרים. בטובת הנאה שאם נתארמלה או נתגרשה יטלוה לקוחות ואם מתה ירשנה בעלה ומתה וירשה בעלה:

יש לבניה כתובת בנין דכרין. דהא כי לא זבינתה נמי ירית לה בעל ותקון לה רבנן השתא נמי לגבי בעל במוכרת לא פקעה זכותה ואי משום דהוקל בעיניה למוכרה ולהפסיד את בניה אם נתארמלה או נתגרשה זוזי אנסוה שהוצרכה להם:

אחולי אחילתה. ונקל בעיניה להפסיד בניה מכתובתה חנם:

בָּעֵי רָבָא: מוֹכֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ לְבַעְלָהּ, כְּמוֹכֶרֶת לַאֲחֵרִים דָּמֵי, אוֹ כְּמוֹחֶלֶת לְבַעְלָהּ דָּמֵי? בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מוֹכֶרֶת כְּתוּבָּה לְבַעְלָהּ, כְּמוֹכֶרֶת לַאֲחֵרִים דָּמֵי.

Traduction

However, Rava raised a dilemma about the following case: With regard to one who sells her marriage contract to her husband, is she considered like one who sells to others, i.e., she has not relinquished the marriage document concerning male children, or is she considered like one who forgoes her right to collect her marriage contract from her husband, i.e., she has forfeited everything? After he raised the dilemma he subsequently resolved it: One who sells her marriage contract to her husband is considered like one who sells to others, as she is assumed to have done so due to financial constraints.

Rachi non traduit

מוכרת לבעלה. נמי טובת הנאה בעלמא דבר מועט שהרי אם מתה יורשה ואינו לוקח ממנה אלא שאם מת הוא לא תגבה והרי לא מת ובא לידי ירושה הלכך כמוכרת לאחרים דמי:

או כמוחלת לבעלה דמי. הואיל ובידו הכתובה והוקל בעיניה להחליטה:

מֵתִיב רַב אִידִי בַּר אָבִין: מֵתָה — אֵין יוֹרְשִׁין שֶׁל זֶה וְאֵין יוֹרְשִׁין שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין כְּתוּבָּתָהּ. וְהָוֵינַן בַּהּ: כְּתוּבָּתָהּ מַאי עֲבִידְתַּהּ?!

Traduction

Rav Idi bar Avin raised an objection: We learned in a mishna (Yevamot 87b) that if a woman’s husband went overseas, and after hearing the testimony of one witness that he was dead the woman married again, and then her first husband returned, both husbands must divorce her, and she does not receive payment of her marriage contract from either man. That mishna proceeds to state that if she died, neither the heirs of this one, the first husband, nor the heirs of that one, the second husband, inherit the sum stipulated in her marriage contract. And we discussed the following question: With regard to a marriage contract, what is its purpose? In other words, the mishna just said that she is not entitled to a marriage contract, so how can it even be suggested that the heirs might inherit it?

Rachi non traduit

אין יורשין של זה כו'. משנה היא ביבמות האשה שהלך בעלה למדינת הים ואמר לה עד אחד מת בעליך והתירוה לינשא ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה ואין לה כתובה לא מזה ולא מזה ואם מתה אין יורשין של זה וזה בנים שיש לה מזה ומזה יורשין כתובתה:

והוינן בה כתובתה מאי עבידתה. הא אמרת אין לה כתובה:

וְאָמַר רַב פָּפָּא: כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין. וְאַמַּאי? הָכָא נָמֵי לֵימָא יֵצֶר אַנְסַהּ!

Traduction

And Rav Pappa said: This is referring to the marriage document concerning male children. Not only does she forfeit her marriage contract, but she also loses the right to the marriage document concerning male children, as her sons do not inherit from her at all. Rav Idi bar Avin explains his objection. But if, according to the above statement, a wife who sells her marriage contract has not relinquished the marriage document concerning male children, why does the mishna in Yevamot state that none of the woman’s heirs inherit the proceeds of her marriage contract? Here too, in that mishna, let us say that her desire to marry another man forced her to marry her second husband. Why should she forfeit the marriage document concerning male children?

Rachi non traduit

ואמר רב פפא כתובת בנין דכרין. והכי קאמר מתה היא בחיי שניהם וירשוה הם אין בנים שיש לה מזה ומזה נוטלין כתובת אמן כבנין דכרין כשבאין לחלוק בנכסי אביהם אלא חולקין בשוה:

ואמאי. כיון דאמרינן כי אניסא לא מפסדא כתובת בנין דכרין:

נימא יצר אנסה. שהיתה מתאוה לבעל:

הָתָם, קְנָסָא הוּא דְּקַנְסוּהָ רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara answers: There it is a penalty with which the Sages penalized her. In other words, the reason is not that she automatically forfeits the marriage document concerning male children, along with the marriage contract itself. Rather, her loss of the marriage document concerning male children is one of several penalties the Sages imposed upon her for remarrying on the basis of the testimony of a single witness without conducting her own thorough investigation into her husband’s fate. Therefore, one cannot learn from that halakha with regard to the issue at hand.

Rachi non traduit

קנסא. משום דלא דייקא שפיר שמת בעלה מקמי דתינסוב:

יָתֵיב רָבִין בַּר חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מוֹחֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ לְבַעְלָהּ — אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו דְּקָאָמְרַתְּ לִי מִשְּׁמֵיהּ דְּגַבְרָא רַבָּא, הֲוָה אָמֵינָא לָךְ: ''מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ''?!

Traduction

Ravin bar Ḥanina sat before Rav Ḥisda, and he sat and said the following halakha in the name of Rabbi Elazar: One who forgoes her right to collect her marriage contract from her husband does not receive her sustenance from him. Rav Ḥisda said to him: Had you not said this halakha to me in the name of a great man, I would have said to you that this is an injustice, in accordance with the verse ''who rewards evil for good, evil shall not depart from his house'' (Proverbs 17:13). After she relinquishes to her husband her right to her marriage contract, which was a favor to her husband, she loses her sustenance as well.

Rachi non traduit

אין לה מזונות. באלמנותה דתנאי כתובה ככתובה:

יָתֵיב רַב נַחְמָן וְעוּלָּא וַאֲבִימִי בַּר רַב פַּפֵּי, וְיָתֵיב רַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי גַּבַּיְיהוּ. אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁכִיבָא אֲרוּסָתוֹ, אָמְרִי לֵיהּ: זִיל קְבַר, אוֹ הַב לָהּ כְּתוּבְּתַהּ. אֲמַר לְהוּ רַב חִיָּיא, תְּנֵינָא: אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה — לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא לַהּ, וְכֵן הִיא — לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִיטַּמְּאָה לוֹ. מֵתָה — אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, מֵת הוּא — גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ.

Traduction

The Gemara relates: Rav Naḥman was sitting, and Ulla and Avimei bar Rav Pappi were sitting as well, and Rav Ḥiyya bar Ami was sitting with them, when a certain man came before them whose betrothed wife had died. They said to him: Go and bury her, or give her heirs the sum stipulated in her marriage contract. Rav Ḥiyya said to them, in surprise at their response: But we learned that with regard to one’s betrothed wife he neither assumes the status of an acute mourner nor becomes ritually impure for her if he is a priest, and similarly, she neither assumes the status of an acute mourner nor becomes ritually impure for him. If she died he does not inherit from her, and if he died she collects payment of her marriage contract.

Rachi non traduit

או הב לה כתובה. דתקנו קבורתה תחת כתובתה וסבר למימר תחת מנה מאתים שתקנו לה חכמים:

תנינא. אני שונה שאין לארוסה שמתה משפט כתובה דהיינו קבורה:

לא אונן. ליאסר בקדשים:

ולא מיטמא לה. אם כהן הוא דלאו שארו היא:

ולא מיטמאה לו. אינה חייבת ליטמא לו ואע''פ שמצוה להתעסק בששה מתי מצוה האמורים בפרשת כהנים (ויקרא כא) דכתיב לה יטמא מצוה זו אינה מהם דלאו שארו היא אבל אם רוצה היא ליטמא אינה מוזהרת מליטמא אפילו כהנת דבני אהרן כתיב ולא בנות אהרן:

אינו יורשה. נדוניית בית אביה דלא תקון ירושת הבעל עד שתכנס לחופה או שתמסר לשלוחים:

מת הוא. בחייה:

גובה כתובתה. מנה מאתים ותוספת אם כתב לה:

טַעְמָא דְּמֵת הוּא, הָא מֵתָה הִיא — אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ ''לִכְשֶׁתִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר תִּטְּלִי מַה שֶּׁכָּתוּב לִיכִי''.

Traduction

Rav Ḥiyya infers the following from this statement: The reason for this halakha is that he died, from which it may be inferred that if she died she does not have a marriage contract, nor any of the stipulations of a marriage contract. The Gemara asks: What is the reason that her marriage contract is canceled upon her death? Rav Hoshaya said: The reason is that I do not read with regard to her the condition stated in the marriage contract: When you marry another he may take what is written for you, as she cannot marry another.

Rachi non traduit

אין לה כתובה. דין כתובה וקבורתה תחת כתובתה דתניא לעיל בנשואה תניא ותחת נדוניית בית אביה שהוא יורשה אבל הכא כיון דכי מתה אינו יורשה אף הוא לא נתחייב לקוברה:

מאי טעמא. דאמרינן כי מתה בחייו אין לה תביעת כתובה תקבר בשביל מנה מאתים שהוא יורש:

שאין אני קורא כו'. וכך היו כותבין בשטר כתובתה הלכך כל זמן שלא מת ולא נתגרשה לא נשתעבד לה ולא יורש ממנה כלום:

Tossefoth non traduit

שאין אני קורא בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי. והא דתניא לעיל (כתובות דף מז:) קבורתה תחת כתובתה היינו נדוניית כתובתה והיינו דוקא נשואה שהוא יורש נדונייתה ומצינו שנקראת נדוניא כתובה כדאמר לעיל (כתובות דף מח:) נכנסה עמו ללון אע''פ שכתובתה בבית בעלה ואם תאמר והא מדרש כתובה לא דרשי אלא בית שמאי כדאמרינן בפרק האשה שלום (יבמות דף קטז:
ושם) דתנן האשה שאמרה מת בעלי ב''ש אומרים תנשא ותטול כתובה וב''ה אומרים תנשא ולא תטול כתובה כו' א''ל ב''ש לב''ה והלא מספר כתובה נלמד שהרי כותב לה לכשתנשאי לאחר כו' ואע''ג דקתני התם חזרו ב''ה להורות כב''ש לא משום דאית להו מדרש כתובה הדרי בהו אלא מק''ו שאמרו להו ב''ש התרתם הערוה החמורה לא נתיר ממון הקל דהא אמר בפרק האשה שנפלו (לקמן כתובות דף פא. ושם) מאן שמעת להו דאית להו מדרש כתובה ב''ש משמע דלא חזרו ב''ה משום מדרש כתובה אלא מק''ו כדפרי' וא''כ היכי אתי הכא כב''ש ותו אביי ורבא דדרשי לעיל (כתובות דף נא.) ואהדרינך למדינתך ואותבינך לאינתו ושמואל דדריש נמי לשון השטר בפ''ק דב''מ (דף טו.) גבי הא דאמר בעל חוב גובה את השבח תדע שכך כותב לו ואנא איקום ואישפי כו' אטו כולהו כב''ש והא בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה ונראה דבהא הלכה כב''ש משום דאשכחנא כמה תנאי דקיימי כוותיה בריש המקבל (ב''מ דף קד. ושם) דדרשי לשון הדיוט רבי מאיר ורבי יהודה והלל הזקן ורבי יהושע בן קרחה ורבי יוסי וכיון דדרשי לשון הדיוט שנהגו ההדיוטות לכתוב בשטרות אע''פ שלא תקנו חכמים כ''ש תנאי כתובה שהוא תקון חכמים והתם בהמקבל (ג''ז שם) מוכח דהכי הלכתא ומיהו קשה מבית הלל אהלל הזקן ושמא אע''ג דבית הלל הם תלמידי הלל הזקן פליגי עליה אי נמי כי לית להו לבית הלל מדרש כתובה היינו לגרע כחה אבל לייפות כחה אית להו ולהכי חזרו בית הלל להודות לבית שמאי ביבמות דהתם הוי ליפות כחה ולא משום קל וחומר דהתם כדמוכח מתניתין דהתם וההיא דהמקבל נמי לייפות כחה דעל ידי שהיה כתוב בכתובת אמן לכשתכנסי לחופה הוי לי לאינתו לא עשה בניה ממזרים ובתר חזרה אמרה הלל הזקן ומיהו בית שמאי אית להו מדרש כתובה אפילו לגרע כחה וקיימא לן כוותייהו דהא הכא בשמעתין לגרע כחה הוא:

כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֲרוּסָה שֶׁמֵּתָה — אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי, זִילוּ אִמְרוּ לֵיהּ:

Traduction

The Gemara relates another incident: When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Reish Lakish said: A betrothed woman who died does not have a marriage contract. Abaye said to the scholars who recited this halakha in Ravin’s name: Go, and say to Ravin:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source